מחלות מין הן מחלות המועברות במגע מיני, אשר מתעוררות לאחר הדבקה על ידי מזהמים אשר עוברים מאדם אחד לשני לאחר מגע של נוזל זרע, דם, או כל הפרשה אחרת.

לעתים קרובות, מחלות מין מופיעות אצל אנשים בריאים לחלוטין, ולכן לא ניתן לדעת באופן וודאי האם הפרטנר נושא מחלת מין אשר יכולה לעבור.

כיום, השם המקובל למחלות מין הוא "sexually transmitted infections" ולא מבצעים שימוש במונח disease מכיוון שבמקרים רבים, הזיהום המועבר במהלך קיום יחסי המין לא גורם להופעת סימפטומים אך כן יכול לעבור מאדם אחד לשני.

מכיוון שבמקרים רבים אין ביטוי קליני למחלה, אנשים רבים "מסתובבים" עם זיהומים במערכת המין או מחלות חמורות כגון איידס, וללא ביצוע בדיקה מתאימה לא יידעו על כך לעולם.

איך ניתן לבדוק נוכחות של מחלות מין?

מכיוון שפעמים רבות מחלות המין לא כוללות סימפטומים, ניתן לאתר אותן על ידי ביצוע בדיקות סקר, הכוללות:

  • בדיקת דם – אשר משמשות בעיקר לזיהוי מחלות אשר משאירות שרידים בזרם הדם, וכן לזיהוי הידבקות בנגיף ה-HIV המחולל את מחלת האיידס.
  • בדיקת שתן – משמשת על מנת לזהות מרכיבים אחרים של מספר מחלות.
  • דגימת הפרשות – במקרים שמופיעים באזור איברי המין פצעים, או קיים שינוי בהפרשות, ניתן לקחת דגימה מההפרשה או מהפצע. בדרך כלל דגימה זו משמשת לזהות זיהומים חיידקיים וויראליים בשלבים הראשונים למחלה. בנוסף, לאחרונה התחילו לבצע בדיקות איידס על דגימות רוק ואף פותחו ערכות ביתיות לבדיקת איידס באמצעות רוק (אלו טרם אושרו לשימוש בישראל).

בדיקות דם

בדיקות הדם הם תהליך שגרתי באבחון מחלות, וכאשר מדובר במחלות מין בדיקות דם משמשות בעיקר על מנת לאתר HIV, והפטיטיס. באמצעות מרקרים שונים, אשר ניתן לזהות במהלך בדיקת הדם, ניתן לאתר את המחלות השונות. בדיקות אלה שכיחות בעיקר בבנק הדם או במקרים בהם קיים חשד להדבקה במחלות המדוברות.

בדיקות שתן

בדיקות שתן משמשות לאבחנה של מחלות כמו עגבת, זיבה, כלמידיה ומחלות נוספות. רוב מחלות המין, המצויות באיברי המין משאירות שרידים המגיעים אל זרם השתן. במקרים אלה, ניתן לשלוח דגימת שתן למעבדה על מנת לבדוק נוכחות של חיידקים הגורמים למחלות מין שונות. מכיוון שמדובר בבדיקה פשוטה, זולה וזמינה, בדיקת שתן מתבצעת בקלות רבה ומסייעת באבחנת מחלות מין רבות.

דגימה באמצעות מטוש

הדרך הטובה והיעילה ביותר לבצע אבחנה של מחלות מין היא באמצעות דגימה המתבצעת באמצעות מטוש. בבדיקה זו, דוגמים חלק מההפרשות או מהפצע עצמו ושולחים למעבדה בה מבררים מה מכילה הדגימה. במקרים רבים, דגימה כזאת יכולה לחשוף את הפתוגן אשר גורם למחלת המין, והיא משמשת לבירור של כל מחלות המין הגורמות לשינויים בהפרשות או לפצעים (כמו לדוגמא הרפס, זיבה, כלמידיה, עגבת ואחרות).

ולכן, באופן כמעט רוטיני, לוקחים דגימה מכל פצע המופיע על איבר המין הגברי או הנשי, על מנת לברר "מה יש בו". מלבד דגימת הפצע, פעמים רבות הרופאים יכניסו את המטוש אל תוך איבר המין עצמו – בגברים, אל תוך פתח השופכה ואצל נשים אל תוך הנרתיק וצוואר הרחם. בדרך זו, ניתן להשיג דגימה של ההפרשות, אשר פעמים רבות מכילות גם כן את החיידקים המעורבים במחלה.

בדיקת פאפ

אחת הבדיקות הנפוצות ביותר המשמשת לאבחנת קונדילומות, זיהום בנגיף HPV או סרטן צוואר הרחם היא בדיקת פאפ.

זוהי בדיקה המומלצת לכל הנשים מעל גיל 21 אחת לשנתיים, המתבצעת בדומה לדגימה באמצעות המטוש.

במידה והבדיקה כוללת ממצאים שאינם תקינים, ממשיכים בדרך כלל בביצוע בדיקה הנקראת קולפוסקופיה, במהלכה בודקים בצורה טובה יותר את צוואר הרחם. חשוב לזכור שמלבד זיהוי קונדילומה, הבדיקה חשובה מאוד לשם זיהוי שינויים ממאירים בצוואר הרחם וגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ולמרות שאינה נעימה אין לוותר עליה גם אם אין תלונות על סימפטומים.

ראשי

50/700

משני

32/600

טקסט

18/500

מודגש

18/700

כותרת קטנה מאד

14/600

ראשי

40/700

משני

30/600

טקסט

18/500

מודגש

18/700

כותרת קטנה מאד

14/600

ראשי

38/700

משני

28/700

טקסט

18/500

מודגש

18/700

כותרת קטנה מאד

14/600

כותרת H1

48/700

כותרת H2

30/600

כותרת H3

24/500

כותרת H4

20/500

כותרת H5

18/500

כותרת H6

16/500

כותרת H1

40/700

כותרת H2

28/700

כותרת H3

24/500

כותרת H4

20/500

כותרת H5

18/500

כותרת H6

16/500

כותרת H1

32/700

כותרת H2

28/600

כותרת H3

24/500

כותרת H4

20/500

כותרת H5

18/500

כותרת H6

16/500