כאשר אדם נדבק בנגיף ה–HIV מתרחשים בגופו שורה של תהליכים המערבים את מערכת החיסון. בשלב הראשוני של ההדבקות תתכן מחלה קלה, דמוית שפעת, עם חום, תחושה כללית רעה, הגדלת קשריות לימפה, תשישות ועוד.
בזמן המחלה עובר הנגיף רפליקציה בגוף, ורמתו בדם עולה במהירות.
בד בבד עם התרבות הנגיף, מתחילה מערכת החיסון להתמודד עם הנגיף, ומתחילה לייצר נוגדנים כנגדו. למרבה הצער, נוגדנים אלו אינם יעילים לטווח הארוך בגלל השינויים התכופים שעובר הנגיף. הנוגדנים מתפתחים בגוף מספר שבועות לאחר ההדבקה. הזמן המדויק לפיתוח הנוגדנים משתנה בין אדם לאדם, ונע בדרך כלל בין שלושה שבועות לשלושה חודשים.
לאחר המחלה האקוטית, גם ללא טיפול, יורדת רמתו של הנגיף בדם, והמחלה נשארת "רדומה" למשך מספר שנים, עד להתרבות חוזרת של הנגיף בדם והרס מאסיבי של כדוריות דם לבנות.
בדיקות סקירה שגרתיות לאבחנה של HIV מתבססות על זיהוי נוגדנים בגוף, ומכונות בדיקות סרולוגיות. בעיה מרכזית בבדיקות אלו היא "תקופת החלון", שלפני ייצור הנוגדנים בגוף. בתקופת החלון ייתכן שהאדם נדבק ב-HIV ונושא את הנגיף, אך הבדיקות הסרולוגיות לא יצביעו על מחלה.
עם ההתקדמות הטכנולוגית בזיהוי רמות נוגדנים נמוכות, אורכה של תקופת החלון התקצר באופן משמעותי – אך היא עדיין קיימת ומעיבה על יעילותה של הבדיקה.
משמעותה של "תקופת חלון" זו גדולה מאוד. אדם שקיים יחסים בלתי מוגנים וחושש מהדבקה לא יכול לשלול אותה באופן מיידי באמצעות בדיקת נוגדנים, ועליו לחכות כשלושה חודשים עד שיוכל להיות בטוח שלא נדבק. תקופת המתנה זו מלווה בחרדות רבות וחששות שקשה להפיגם.
שיטת בדיקה אחרת לאבחנה של הנגיף מבוססת על זיהוי אנטיגנים נגיפיים. אנטיגנים של הנגיף הם מרכיבים מולקולריים שלו, שאינם נמצאים באופן תקין בגוף. זיהוי של מרכיבים אלו מצביע על נוכחות של HIV בדם. עם זאת, גם לשיטה זו מספר חסרונות: עם פיתוח נוגדנים בגוף, רמת החלבונים הנגיפים יורדת, והבדיקה רגישה פחות, ויכולה "לפספס" חולים שנדבקו בנגיף.
בנוסף, במהלך הזיהום החריף ניתן לערוך בדיקות לזיהוי חומצות גרעין של HIV – בדיקות אלו כנראה רגישות ויעילות יותר מבדיקות אנטיגנים בשלב החריף הראשוני של ההדבקה.
כיצד מתבצעת בדיקת "קומבו" לאבחנת HIV?
בדיקת "קומבו", המוכנות לעיתים גם בדיקות איידס מהדור הרביעי, משלבות את שתי השיטות שתוארו לזיהוי הנגיף. בבדיקה מתאפשר זיהוי בו זמני של נוגדנים בגוף כנגד הנגיף עם זיהוי של אנטיגניים נגיפיים השייכים ל–HIV.
האנטיגן שנמצא בשימוש הוא p24, המהווה מרכיב במעטפת של הנגיף. היתרון הגדול של השיטה נובע מיכולתה לזהות זיהום גם ב"תקופת החלון", כאשר הנוגדנים טרם נמצאים בגוף ברמה הניתנת לזיהוי. הספציפיות והרגישות של בדיקת קומבו גבוהה למדי. בניגוד לבדיקות אחרות, שבהן תתכנה תוצאות "חיוביות שליליות" מרובות (כתלות בשיעור הנשאים בקרב הנבדקים), הספציפיות של בדיקה זו גבוהה למדי, ועלה על 99%.
ככל הנראה, שילוב של בדיקת אנטיגנים ונוגדנים מאפשר כיום את אחת משיטות הזיהוי היעילות ביותר של HIV. רמתו בדם של נגיף חמקני זה יכולה להשתנות עם התקדמות המחלה, ובשלבים מוקדמים קשה מאוד לאתר את הנוגדנים, והם מופיעים רק לאחר זמן. בדיקת ה"קומבו" מהדור הרביעי עונה על בעיות אלו, היא זולה ומהירה באופן יחסי, ותסייע לאבחנה טובה יותר של HIV, גם בתקופת החלון.