מהי בדיקת pcr לאבחון מחלות מין?

מחלות מין הן מחלות שכיחות יחסית, אולם גורמות למבוכה וחוסר נוחות רבה לחולים בהן.

למרות זאת, מחלות אלו מחייבות אבחון וטיפול מהיר, מכיוון שהן לא נוטות להיעלם מעצמן או להירפא באופן עצמוני, ללא סיוע תרופתי ופרמקולוגי, וכן הן מדבקות ומועברות במגע ישיר.

כמו כן, במידה והן אינן מאובחנות או מטופלות הן עלולות ליצור סיבוכים רבים, למשך שנים רבות, עד כדי אי פריון, הפלות חוזרות ועוד.

בין המחלות הנפוצות ביותר, נמצאות הכלמידיה, זיבה ועגבת, אשר מופיעות בגילאים צעירים יחסית (בהם המטופלים פעילים באופן מיני).

בדרך כלל מחלות אלו נפוצות יותר אצל גברים בהשוואה לנשים, ומטופלות יותר כאשר הן בעלות תסמינים חיצוניים.

אבחון המחלה נעשה בעת ביקור אצל הרופא המטפל, באמצעות הסיפור הקליני אותו מציג המטופל. במקרים מסוימים, יידרש הרופא המטפל לערוך בדיקה פיסית על מנת לאשש את החשד, ואף לערוך בדיקות מעבדה, הכוללות בדיקת דם, שתן ובדיקת PCR.

בדיקת PCR מחפשת את ה-DNA של החיידק, והיא מתבצעת על בדיקת השתן הראשון של הבוקר. מכיוון שמחלות אלו לא מחייבות הופעת תסמינים קליניים, ישנה משמעות מיוחדת לבדיקה זו, אשר עשויה לאבחן מקרי הדבקה ומקרי מחלה גם ללא תלונות המטופל.

יתרונות בדיקת הPCR

בדיקת הPCR נחשבת לבדיקה מולקולארית, אשר מתבססת על חיפוש חומצות האמינו בחיידקים המאפיינים את מחלות המין.

עם זאת, הבדיקה יכולה לאבחן גם מקרי הדבקה בנגיפים ופטריות שונות. יתרונה העיקרי של בדיקה זו הוא בחוסר הפולשניות בה, מכיוון שהיא משתמשת בבדיקת השתן אותה נותן המטופל או מהפרשות הנלקחות אברי המין.

בדיקת הPCR גם מאופיינת ברגישות רבה וביכולת לאבחן באופן משולב מספר פתוגנים בבדיקה אחת (Chlamydia trachomatis; Neisseria gonorrhea ו- Mycoplasma genitalium).

רגישות הבדיקה למציאת נוכחות חיידקים, על פי הספרות המחקרית, מגיעה ל 95%. עובדה זו מקנה לה יתרון על פני שיטת הELISA ועל פני בדיקת תרביות שתן.

לנוכח עובדה זו, קיבלה הבדיקה את אישור השימוש על ידי הFDA (ארגון התרופות והמון האמריקאי).

הבדיקה יכולה להיעשות גם על דגימה שנלקחה מאברי המין, גם כאשר המטופל לא סובל מסימנים קליניים כלשהם. שימוש בPCR באופן רוטיני, כפי שהוא מומלץ בארצות מערביות רבות, עשוי לגלות את חולי הכלמידיה ונשאי הזיהום בארץ, ובכך לתרום למניעת ההדבקות החוזרות.

חסרונות בדיקת הPCR

למרות חדשנותה של בדיקה זו, קיימים מספר חסרונות, אשר מקשים עליה להפוך לבדיקת הבחירה השגרתית הכלולה בסל הבריאות וממומנת על ידי קופת חולים.

החיסרון הגדול ביותר של בדיקת ה-PCR היא במחירה היקר, ובצורך בצוות מיומן ובעל ניסיון לפיענוח. מעבר לכך, מכיוון שהבדיקה הינה רגישה, ישנם מקרים בהם היא תיתן תוצאה חיובית לנוכחות חיידקים אחרים. ומן העבר השני, לא לכל החיידקים המאפיינים את מחלות המין השונות קיימת סטנדרטיזציה לבדיקות האבחון.

תוצאות בדיקת הPCR לא מתקבלות באופן מידי. במקרה של זיבה (Neisseria Gonorrhea), כלמידיה (Chlamidia Trachomatis ), או מיקופלזמה (Mycoplasma Genitalis ) התוצאה מתקבלת תוך חמישה עד שישה ימים מיום הבדיקה, אך היא הופכת להיות חיובית 24 שעות מיום ההדבקה.

תוצאות מאוחרות הינן חסרון, אולם במקרה של כלמידיה וזיבה, אין בנמצא בדיקות אשר יכולות להתחרות עם PCR, מכיוון שהבדיקות הסרולוגיות אינן מדויקות, ובדיקת התרביות קשות ומסובכות, מבחינה טכנית לביצוע, עקב מעבדות ספורות מאד המבצעות אותן, ותנאי העברה של הבדיקות אשר ברוב המקרים, לא מספקות.