מדובר ביבלות קטנות המופיעות על איבר המין, המבטאות בדרך כלל הדבקה בוירוס הפפילומה (HPV). בעוד קיימים מקרים שהיבלות גדולות ומשמעותיות, קיימים מקרים אחרים בהם היבלות קטנות מאוד ולא ניתן לראותן בעין.
מכיוון שמדובר בתופעה נפוצה ביותר, קונדילומה או הדבקה ב-HPV תופיע במהלך חייהם של כמחצית מהאוכלוסייה המקיימת יחסי מין, ובשכיחות גבוהה יותר באנשים המקיימים יחסי מין בתדירות גדולה ועם מספר רב של פרטנרים.
דרכי הידבקות
קונדילומה מופיעה אצל אנשים שנדבקו בוירוס הפפילומה (HPV) המועבר בקיום יחסי מין. בעוד ברוב המקרים מערכת החיסון מטפלת בוירוס בצורה טובה, ואין ביטוי קליני להידבקות, קיימים מצבים בהם מתפתחת הקונדילומה. קיימים מספר גורמים המגבירים את הסיכון לפתח קונדילומה ולהידבק ב-HPV:
- קיום יחסי מין לא מוגנים עם מספר פרטנרים – הוירוס מועבר בקלות רבה ביחסי מין, ולכן ככל שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם יותר פרטנרים, כך הסיכון לפתח קונדילומה עולה.
- נוכחות של מחלת מין אחרת – ידוע שקונדילומות מופיעות יותר אצל אנשים הסובלים ממחלת מין אחרת, ככל הנראה בשל ההיסטוריה המינית שלהם.
- קיום יחסי מין בגיל צעיר – מחקרים שונים מראים שלגיל תחילת קיום יחסי המין חשיבות רבה בקביעת הסיכון לקונדילומה, וככל שהגיל מוקדם יותר כך שכיחות הופעת הקונדיולומות עולה.
קיימת הסכמה רחבה, שככל שמקיימים יחסי מין עם יותר פרטנרים במהלך החיים, כך הסיכון להידבק ב-HPV ולפתח קונדילומה עולה, ולכן חשוב מאוד להקפיד על שימוש באמצעי מניעה וקיום יחסי מין עם פרטנרים קבועים בלבד.
סימפטומים של קונדילומה
קונדילומה גורמת להופעת נגעים על איברי המין: בגברים, יופיעו יבלות בקצה הפין, על שק האשכים או סביב פי הטבעת, ואילו בנשים יופיעו יבלות דומות על שפתי הנרתיק, על קירות הנרתיק, בצוואר הרחם ובאזור שבין הנרתיק לפי הטבעת. מלבד זאת, קיימים מקרים של הופעת קונדילומות בפה ובגרון – מצבים הנובעים מקיום מין אוראלי עם פרטנר הנגוע בוירוס HPV.
קונדילומות הם נגעים הכוללים מספר מאפיינים:
- נגעים קטנים בצבע אפור-ורוד-אדום, עם התנפחויות שונות.
- מספר נגעים סמוכים זה לזה, היוצרים מראה המזכיר כרובית.
- תחושת גרד ואי נעימות באזור איבר המין.
- הקונדילומות עשויות לדמם, בעיקר כאשר מופעל עליהן כוח, כפי שקורה בזמן קיום יחסי מין.
במקרים רבים, הקונדילומות שטוחות וקטנות מאוד, ולא ניתן לראות אותן ללא שימוש במכשור מתאים. עם זאת, במקרים אחרים עלולות להופיע קונדילומות גדולות ו"מכוערות", אשר מבטאות את ההדבקה בוירוס ה-HPV ודורשות בירור רפואי וטיפול מתאים. ללא טיפול, הקונדילומות עלולות להסתבך ולגרום לסרטן צוואר הרחם. כמו כן, נשים הסובלות מקונדילומות עלולות לסבול גם מבעיות במהלך ההריון.
בדיקות לאבחון קונדילומה
ברוב המקרים, ובמיוחד כאשר הקונדילומות קטנות מאוד ולא נראות לעין, קשה מאוד להגיע לאבחנה של קונדילומה ויש צורך לבצע בדיקות עזר. הבדיקות הנפוצות ביותר הן:
- בדיקה גופנית מקיפה – הבדיקה הראשונית היא בדיקה גופנית המתבצעת על ידי הרופא. בבדיקה זו, לאחר תלונות מתאימות מצד המטופלים, מנסה הרופא לאתר את הקונדילומות באזור איבר המין. לעתים, כאשר מדובר במראה אופייני ניתן להגיע לאבחנה על סמך המאפיינים בבדיקה הפיזיקלית.
- משטח פאפ – בדיקה נפוצה ומקובלת מאוד, אשר מאפשרת לזהות שינויים אשר יכולים לאפיין קונדילומה. בבדיקה זו, הרופא משתמש במטוש מיוחד על מנת להוציא מספר תאים מדופן צוואר הרחם. מדובר בבדיקה שאינה נעימה, אך תוך מספר דקות מוצאת הדגימה ונשלחת למעבדה לבדיקה פתולוגית. בבדיקה זו ניתן לאפיין שינויים בנרתיק ובצוואר הרחם, ולהחליט האם מדובר בקונדילומה, או שמא עולה חשד שמדובר דווקא בסרטן צוואר הרחם. בדיקה זו מתבצעת באופן רוטיני כבדיקת סקר לכל הנשים אחת לשנתיים, ומאפשרת גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
- בדיקת HPV – במהלך בדיקת הפאפ ניתן לזהות גם את נוכחות וירוס ה-HPV בדגימה, אשר עלול כאמור לגרום לקונדילומות ולסרטן צוואר הרחם.
- בדיקות למחלות מין נוספות – כפי שנאמר, קונדילומה מופיעה לרוב באנשים בעלי היסטוריה מינית עשירה המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם כמות גדולה של פרטנרים. על כן, כאשר קיים חשד לקונדילומה חשוב מאוד לברר נוכחות מחלות מין אחרות, אשר מופיעות בשכיחות גבוהה אצל אנשים עם קונדילומות.
אולי יעניין אותך גם:
קולפוסקופיה: כיצד מסייעת בדיקת קולפוסקופיה לאיתור וזיהוי מוקדם של פיפילומה וקונדילומה?